הלאומית חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אלכסיי ואח'

פסק דין

ביום 30.4.05 ארעה תאונת דרכים. מדובר בתאונת שרשרת בה היו מעורבים 4 כלי רכב. כלי הרכב הראשון של התובע עצר. הנתבע שנסע אחריו עצר אף הוא ואולם אז הגיע רכבו של הנתבע 3 ופגע ברכב הנתבע 1 מאחור ודחף אותו אל עבר רכב התובע. מיד לאחר מכן הגיע רכב צד ג' (שהפך אף הוא בהסכמת הצדדים לנתבע נוסף) ופגע ברכב הנתבע 3 והדף אותו שוב אל עבר רכבו של הנתבע 1 שנהדף לעבר רכב התובע. סופו של דבר תוצאות התאונה היו כאלה רכב התובע קיבל 2 מכות מאחור. האחת, תוצאה של כניסת רכב הנתבע 3 ברכב הנתבע 1 והדיפתו אל רכב התובע והשניה כתוצאה מכניסת רכב צד ג' ברכב הנתבע 3 שנהדף אל עבר רכב הנתבע 1 שנהדף אל עבר רכב התובע. רכב הנתבע 1 קיבל 2 מכות מאחור ומקדימה האחת, תוצאה של כניסת רכב הנתבע 3 בו והדיפתו אל עבר רכב התובע והשניה, תוצאה של כניסת רכב צד ג' ברכב הנתבע 3 והדיפתו אל רכב הנתבע 1 שנהדף לעבר רכב התובע.

התביעה שבפני היא כאמור תביעתו של התובע שהיה הרכב הראשון בשרשרת. התובע תבע סך של 38,000 ₪ ואולם הצדדים הסכימו כי הסכום שיפסק לטובתו יעמוד על סך של 24,000 ₪ + שכ"ט עו"ד בסך 2,400 ₪ + מע"מ והוצאות אגרה רק 474 ₪.

מהמתואר לעיל ברור שאין מקום לחייב את הנתבע 1 בתשלום כלשהו שכן הוא הספיק לעצור והפגיעה שלו ברכב התובע היתה רק כתוצאה מהדיפתו בעקבות כניסת כלי הרכב שמאחוריו, בו. התביעה נגד הנתבעים 1 ו- 2 נדחית ובשל נסיבות הארוע כאשר מחד ברור שרכב הנתבע פגע ברכב התובע ומאידך הפגיעה לא היתה ברשלנות הנתבע 1 אין צו להוצאות.

באשר לאופן חלוקת הנזק בין הנתבעים 3 ו- 4 לבין צדדי ג', אם בכלל, חלוקים הנתבעים 3 ו- 4 וצדדי ג'. ב"כ הנתבעים 3 ו- 4 טען כי יש לחלק את הנזק בין הצדדים בחלקים שווים ואילו ב"כ צד ג' טענה כי יש לדחות את התביעה נגד צדדי ג' ואת ההודעה לצד ג' וזאת משום שלפני הגשת התביעה נשוא פסק דין זה הוגשה תביעה אחרת של הנתבע 3 נגד צדדי ג', מדובר בתביעה של הנתבע עצמו בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה (השתתפות עצמית, הפסד הנחת העדר תביעות ועוד). בתביעה זו קבע בית המשפט כי הנתבע 3 זכאי לפיצוי רק בשל המכה בחלק האחורי של רכבו שכן המכה בחלק הקדמי נגרמה בראש ובראשונה בשל כך שהנתבע 3 לא הספיק לעצור ונכנס ברכב הנתבע 1. טענת ב"כ צד ג' היא איפוא שקיים כבר מעשה בי-דין לפיו אין לחייב את צדדי ג' בגין הנזקים בחלק הקדמי ממילא אין לחייב את צד ג' גם לא בנזקי התובע שרכבו עמד אף לפני רכב הנתבע 1. ב"כ הנתבעות 3 ו- 4 טען כי משלא התברר בבית המשפט איזה מבין המכות שקיבל רכב הנתבע 1 כתוצאה מכניסת כלי הרכב בו היתה חזקה יותר, בית המשפט צריך לחלק את הנזקים בין הצדדים, כמעוולים במשותף, בחלקים שווים.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי מחד פסה"ד בתביעה הקטנה שהתנהלה בין הנתבע 3 לבין צד ג' אינו יכול להוות מעשה בי-דין במקרה שבפני וזאת משום שכאן יש צדדים נוספים שלא היו חלק מבלי הדין בתביעה הקטנה לפיכך תוצאות פסה"ד לא מהוות מעשה בי-דין בתביעה שלהם. מאידך, ניתן ללמוד מתוך עדותו של הנתבע 1 כי המכה שקיבל רכבו כתוצאה מכניסת רכב הנתבע 3 בו היתה חזקה יותר (וממילא גם גרמה נזק גדול יותר) מאשר הכניסה השניה שנבעה מכניסת רכב צד ג'. בנסיבות אילו נראה כי חלוקה של 70% לנתבעים 3 ו- 4 ו- 30% לצדד ג' היא החלוקה הצודקת.

בהתאם להסכמת הצדדים לגבי הנזק, אני מחייב את הנתבעים 3 ו- 4 וצדדי ג' (שכאמור הפכו בהסכמה להיות גם נתבעים) לשלם לתובע את הסך של 24,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,400 ₪ + מע"מ וכן בסך של 474 ₪ בגין אגרה כאשר החלוקה היא 70% הנתבעים 3 ו- 4 ו- 30% צדדי ג'.

התביעה נגד הנתבעים 1 ו- 2 וההודעה לצד ג' נדחים ללא צו להוצאות.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ח אלול תש"ע, 07 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: